מעטפת ההולדה : מאמרים
בית > הורות > מאמרים

הורות מהלב, אנושיות ראשונית

חבר בא לבקר את אחותו בבית החולים, לאחר שילדה. "אתה חייב לראות את העיניים שלו, בדיוק כמו שלך!" היא סיפרה לאחיה

בהתלהבות.    אבל התינוק ישן..   "כשיפקח אותן אראה.." הוא השיב ועבר לשאול מה שלומה..

 "לא, אתה חייב לראות. את שתי העיניים הענקיות כחולות האלה.. רק ממך הוא לקח אותן"

אבל התינוק ישן..

האם הצעירה החלה לבדוק אם התינוק שרק יצא מן הבטן יסכים להתעורר.. היא דיגדגה את קצות רגליו.. הניעה את גופו.. את ידיו.. כל נסיונותיה לשוא, התינוק עצם עיניים בשלווה.

"הניחי לו" אמר האח.

 ואז, רכן האח אל התינוק ובעדינות ורכות לחש באוזניו: "ברוך הבא לעולם, איש יקר. אתה בוודאי מאד מיוחד אם הגעת לכאן.."

לא עברו שתי שניות וזוג עיניים כחולות ענקיות נפקחו ומבט אל מבט נפגש ברגע שתואר כ"קסם".

"מתוך הכבוד הראוי הוא מוכן לפגוש כל אחד.. " חייך האח לאחותו הצעירה..

מור נווה | נובמבר 2014

תוכן העניינים :

 

כשתינוק מגיע לעולם יש לנו את הזכות להביט אל תוך הליבה, התמצית של האדם שהינו, ללמוד את ייחודיותו העמוקה, באופן אינטואיטיבי, ללא מילים, טביעות האצבע הראשוניות של מהותו.

בשנים האחרונות כאשר אני מלווה תינוקות חדשים אל העולם, אני חשה זכות להיות עדה לחסד והקסם שהם מאפשרים לנו להתבונן בו. בעדנה שהם מופיעים איתה כתודעה אנושית שלבשה גוף חדש ועושה את תחילת דרכה בעולם.. ועד להיכרות של הניואנסים של התקשורת עימם, מתוך הקשבה עמוקה היא נלמדת ומובנת, מאפשרת לאט לאט לדעת "לקרא" את הסימנים בהם התינוק מתקשר איתנו כל הזמן..

תינוקות אינם באים בידיים ריקות לעולם אלא עם שק של מתנות, איכויותת אנושיות ורגישות גבוהה, כישרונות, יכולות, זהו חלק מהפונטציאל האנושי שלהם. מסתורי ועלום בשלב המוקדם, גולמי, אפשר לומר, בשלבי הינקות והפעוטות, ניצנים מוקדמים שרק רומזים על הפרח שיוכלו להפוך ולהיות.

שנות הגדילה הבאות תהיינה שנות ההשקייה של זרעי הפונטציאל הזה, השקייה אשר תשפיע עד לרמה התאית, הבריאות הפיזית והנפשית רוחנית, ותנביט, תצמיח את הבאות לקרות. איך אנו רואים זאת, את עתידם?

 

כאשר התינוק חש בטוח בסביבתו, הוא בונה בתוכו את התשתיות של א מ ו ן. כאשר הוא מטופל בסבלנות הוא למד וסופג סבלנות להיות חלק מאישיותו. בשלבי ההתפתחות הראשוניים התשתיות התחושתיות – רגשיות הן הפלטפורמה האנושית. הזנה פיזית קריטית כמובן, אך לא פחות ממנה ההזנה הרגשית.. על בסיסים של הקשבה עדינה לצרכיו, של הענות, הכלה, סבלנות.. הוא יפתח בשלב הבא יכולות קוגניטיביות, שפה ותקשורת, יכולת העמקה לתחומים שונים כך מתפתח הפוטנציאל שלנו.. אונות המוח מתפקדות כשתי רגליים ה"צועדות" "ימין, שמאל, ימין" - בשלוש השנים הראשונות האונה הימנית צועדת את הצעד הראשון, ובשנים הבאות השמאלית לוקחת את מרכז הבמה, ושוב ושוב, לסירוגין, כמו בטיק טוק.. בערך כל 3 – 4 שנים הטיק טוק הזה מתרחש, שנים בהן הניצן של אותו פוטנציאל גדל ונפתח לפרח יפייפה.

כאמור, המתנות של התינוק מתגלות כאשר התינוק ירגיש אינטואיטיבית שרכש אמון בסביבתו.

הצעד הראשון בודק את כשירות תנאי הסביבה:

האם זה בטוח? האם זה מרגיש נעים? האם אני מרגיש קירבה? חמימות? אני מרגיש שייך?

האם אני חש חלק מדבר גדול יותר? (תהא זו משפחה, שבט או קבוצת חברים קרובה..)

מה שמפחיד אותי..  האם אני מוגן? האם הידיים שמחזיקות אותי אוהבות?

האם מקבלים אותי כאן ורואים את צרכי? האם מכלילים אותי? מדברים איתי? מקשיבים לתגובותיי?

– ישאל ירגיש התינוק, גם אם לא במודע.

ובמענה לכל אלה הוא מגבש את הצעד הראשון, בהיסוס או מתוך בטחון, לא רק לזמן ההווה כתינוק, אלא כהתנסות בסיס גם להמשך החיים..

 

מה גורם לתינוק להרגיש מוכלל?

מה יגרום לו להרגיש מוגן? חלק ממשפחה? מה יגרום לו להרגיש חום וקירבה?

שהוא שייך.. ושרואים אותו?



קראו בהמשך: החזון ותחילת הדרך..