מעטפת ההולדה : מאמרים
בית > הורות > מאמרים


 

ההתפתחות הראשונית

 

קונטקסט ההתפתחות הראשונית

זהו מסתורין לשער כיצד הרגשנו, מה היה מצב התודעה שלנו בתחילת החיים. כיצד חשנו את עצמנו ואת העולם סביבנו.. אולם יכול להווצר פאזל חדש של הבנה כאשר אנו צופים בתינוקות, ומצד שני עדים להתקדמות שנערכת בתחום מדעי המוח, ההכרה והממצאים הטיפוליים שנאספים בשנים האחרונות. התינוק שרק נולד מצוי במצב מיוחד מאד. הוא מכיל את מודעות אנושית גבוהה ביותר שכל אדם מגיע עימה אל העולם, בממצאים קליניים מודעות זו מתוארת כממוקמת בגוף או מחוץ לגוף, ויש לה את היכולת להתבונן על אירועים המתרחשים מבחוץ. זו מתוארת כבעלת יכולת להבנה, אמפתיה וחמלה. המודעות איננה זקוקה להתפתחות המוחות על מנת להתקיים, היא קיימת ומצטרפת מרגע ההתעברות ונשארת נוכחת גם ברגעי הלידה ולאחריה.

ההתפתחות במבני המוח אשר מואצים ראשית באונה הימנית יוצאים מעבר הרמוני למצב התודעה הראשוני הזה, משום שהאונה הימנית מעוצבת לספוג את המכלול החושי ואת העולם האנרגטי. אנו יכולים למצא שתינוקות בשבועות הראשונים, למשל, מחייכים חיוכי מלאך מתוקים ומשנים את הבעות פניהם במהירות. ה"מומחים" יאמרו לנו שזהו "חיוך רפלקסיבי", אולם הכותבת סבורה אחרת. אלו הם חיוכים אמיתיים אך אינם מופנים אלינו כהורים. אם נהיה במצב שקט ועדין נוכל לראות כי אלה מופנים אל הנוכחות האנרגטית המלווה את התינוקת בראשית חייה, המלאכים השומרים עליה ומלווים אותה בתחילת דרכה.

מצד שני התינוקת ממסדת את הקשר אל ההורים אליהם הגיעה. רצף הקשר עם הוריה בזמן זה הוא קריטי לתחושת הבטחון, האמון והידיעה שתתגבש בה, לתחושה של מעבר עדין ובטוח ולידיעה כי היא נמצא בידיים בטוחות. למעשה האונה הימנית מאפשרת את החיבור הטוב ביותר שבין שני העולמות – המקומות מהן הגיעה המודעות ואלו שאליהם נחתה.

המפגש שבין התינוקת להוריה  כבין דומיננטיות ימנית לשמאלית

במפגש הקסום שבין התינוקת הרכה להוריה בזמן המיוחד של תחילת החיים, וגם בשנים הבאות לאחריה יש צורך במרחב רך של סובלנות, הקשבה, ומעבר הדרגתי לעולם. למעשה, דרושות כ- 21 שנים לתינוק שיהפוך לילד שיהפוך לבוגר צעיר עד שיוכל להבין את המכלול הראשוני של מורכבות החיים כאן לפרטיה. לעיתים אף יותר (אחד ממחקרי המוח מעדכן כי רק בגיל 28 מגיע לידי בשלות החלק הנויירולוגי הקשור באחריות). האין אנו זקוקים למרחבים של סובלנות, רכות ומעברים הדרגתיים גם בכל המשך החיים?

התינוקת הרכה היא המורה הפרטית של הוריה באשר ליכולת להיות. להיות בהקשבה, באמון, בהתבוננות, להיות מחוברים למצבי תודעה שונים מהרגיל. ההורים הם המורים הטובים ביותר לתינוקת  באשר לעולם הזה. האין כל אם עוברת עם תינוקה הראשון את האימון בלהיות נוכחת ברגע הזה, בשקט ללא הפרעה? למעשה זהו אחד האימונים שילדים מאפשרים לנו גם בכל המשך הדרך.. המוח השמאלי הדומיננטי שלנו מורגל בנתיבים כמעט הפוכים לצרכים של ההויה הראשונית של התינוקת. המרחב המשותף של צעירים מאד לבוגרים הוא מרחב שצריך לחבר את שתי הקצוות של מצבי התודעה השונים שמיוצגים גם דרך ההבנה של תפקוד האונות.

עוד על היכולת להזין את הצרכים השונים של הורים ותינוקות ועל הדרך לארגן בה את הספיגה בתחילת החיים באחד המאמרים הבאים.

הערות:

(1)  Wade, J. (1999). Two voices from the womb: Evidence for physically transcendent and aJournal of Prenatal & Perinatal Psychology & Health, 13(2), 123-147.

(2)  צפו בקישור זה או קראו את ספרה של ג'יל בלוטה טיילור: התקף התובנה שלי : A stroke of insight. http://www.ted.com/talks/view/id/229

Bolte, T. J.,

cellular source of fetal consciousness.



לעמוד הקודם: החוויה היא האדריכלית של המוח
 

המשוב שלכם חשוב לנו!

נשמח אם תרצו להגיב או לשאול, כתבו לנו גם על נושאים נוספים המעניינים אתכם: