מעטפת ההולדה : מאמרים
בית > הורות > מאמרים

הורות מודעת, לא מושלמת

פעם שאלו את אדיסון, ממציא נורת החשמל, איך הוא מרגיש עם 4999 הכישלונות שחווה בתהליך ההמצאה של נורת החשמל. אדיסון ענה שהוא לא חווה 4999 כישלונות אלא דווקא 4999 הצלחות כאשר בכל נסיון ונסיון הבין יותר ויותר איך לא לייצר את נורת החשמל. בפעם ה- 5000 הוא פשוט יישם את כל הלמידה שלו. מאמר זה מנסה לאוורר את התפישה האימהית וההורית שלנו אודות טעויות, שגיאות וכישלונות ולהציע נקודת מבט שונה על תהליך הלמידה שלנו כהורים, ועל למידה טבעית.

מור נווה | ספטמבר 2010

תוכן העניינים :

 

מישהי חכמה שאני מכירה אמרה פעם כש"כאשר נולדת אם נולדת איתה גם עננה של רגשות אשמה" שיוצרת סערה רגשית פנימית סביב טעויות, קשיים והתמודדויות, בנוסף לכל מה שיש להתמודד איתו. פעמים רבות רגשות אלה נותרים חבויים בלבבותיהן של אימהות ואינן יוצאים להתארוור באור. ואולי ייתכן שהעננה לא חדשה כלל וכלל, חשבתי לעצמי, אולי היא שם כבר הרבה מאד דורות, שכן לעיתים נדמה שרגשות האשמה עתיקים כשושלת הדורות האימהית. הרעיון שכדאי להמנע מטעויות ככל האפשר וכי כשלונות ושגיאות הן דבר שיש להתבייש בו, להסתירו אפילו מעצמנו או לחוש אשמים או מדוכאים בגללו רווחת אצלנו לא רק בתור הורים, היא פשוט מתעצמת מאד בזמן זה. כאשר אנו מבינים כי האחריות ההורית שלנו כבר מתחילה ברגע הראשון לחיים (וניתן לקרא על כך יותר במאמר הורות מאד מאד מוקדמת ) זה יכול להפוך ולהיות מקור לדאגה נוספת. איך להתייחס אם כך לטעויות, כשלונות ורגשות אשמה כאשר אנו נתקלים בהם בהורות, ובעיקר בהורות הצעירה?

 הורות היא מצב עניינים שבו אנו נדרשים לקבל הרבה מאד החלטות, לעצב גישות הוריות מודעות יותר, אם אנו בוחרים בכך, בעיקר כאשר אנו סבורים שהדרך בה אנו גודלנו אינה טובה מספיק עבורנו כהורים. זהו תפקיד אשר מחכך אותנו הכי הרבה עם מקומות עמוקים בתוכנו כגון מטענים רגשיים אשר הונחו שם עוד מזמן הילדות שלנו, ועם היכולת שלנו להיות כאן ועכשיו, ברגע הזה בו אנו מגיבים לדבר זה או אחר עם התינוקות או הילדים שלנו. גם מהצד השני נעשים צעדים אמיצים: ילדינו מגיעים אלינו, מהרגע הראשון עם המון המון מתנות. אחת מהן היא מתנה מיוחדת להתפתחות האנושית וההורית שלנו: זוהי מראה שהם מחזיקים דרך קבע ומשקפים לנו את דרך ההתנהלות שלנו. וכך, מסע ההורות מתחיל מנקודה שבה מתנקזים הרבה מאד רגשות, והתחלת הדרך קשורה בהתנסות וחוויה רגשית, לכן היא גם פונטציאל אדיר למסע מתפתח של למידה, התקדמות, השלה ועדכון. אז הנה הזמנה לפתיחה מחודשת של החשיבה לגבי טעויות, כשלונות וחוסר המושלמות שלנו כהורים כאשר אנו מתפתחים בעצמנו ובו בזמן מגדלים תינוקות וילדים אהובים ויקרים לנו מכל.

תהליך טבעי של למידה 

המושג "למידה" מקשר את רובנו לתמונות בית הספר בשנות הילדות וההתבגרות שלנו. לחלקנו זה אפילו מעורר זכרונות לא נעימים. למידה, כמושג, נקשרה במסגרות הלמידה שיצרו הדורות הקודמים, וליתר דיוק, מזמן המהפיכה התעשייתית עבור ילדים ומתבגרים. אולם באמת תהליך טבעי של למידה החל עידנים לפני בית הספר!  למידה מתחילה במעורבות שלנו, באינטרקציה הרב מימדית של איך שאנו חווים, מרגישים וחושבים על מה שמתרחש סביב, מה שאנו מפיקים מכך והיכולת שלנו לתת מענה או תגובה. לאחר שלמדנו משהו המענה והתגובה הופכים ליותר אינטלגנטים. בלמידה טבעית יש הרבה יותר מאשר החשיבה הלוגית, מתמטית שמערבת רק את האונה השמאלית, כפי שרובנו חונכנו ואומנו. למידה היא תהליך המחבר יחד את כל המערכות שלנו בפעולה – חשיבה, רגש, תחושה, אינטואיציה וכו'. ככל שהלמידה משלבת חוויה ומענה רגשי כך היא מלאה ומספקת יותר.  פרופסור הווארד גארדנר אשר כבר לפני כ- 20 שנה הציג את תיאוריית ריבוי האינטלגנציות הנחוצות לפיתוח הפונטציאל האנושי קבע שישנן הרבה יותר אינטלגציות מאלה שהוגדרו לפני מאות שנים, עם פרוץ המהפיכה התעשייתית, בתהליך הלמידה. היום זה כבר נהיר שהכלים בהם נמדדת האינטלגנציה אינם כלי אמין או מדוייק משום שהם מודדים בעיקר יכולות מילוליות ומתמטיות ואין בהם מקום למדידת יצירתיות, מוזיקליות, תנועתיות, אינטלגנציה רגשית וחברתית ועוד ועוד. למעשה, למידה טבעית היא דבר מאד יצירתי התלוי רבות בגירוי הסביבתי.

למידה בתחילת החיים

תהליך הלמידה הוא התהליך הטבעי ביותר אשר החל באינטנסיביות מואצת מאד מהרגעים הראשונים לחיינו, עוד בטרם נולדנו אל העולם, בסביבה יחסית קטנה ומוגנת מהעולם הגדול. העובר למד על אמו ואביו, משפחתו והעולם אליו הוא עומד להגיע ומעצב את מערכותיו לקראת המעבר אליו. למידה אינטנסיבית ביותר מתרחשת גם בין הגילאים 0 – 3, זמן התפרצות הגדילה של המוחות. זמן למידה זה איננו רגיל כלל וכלל אלא יוצא דופן באפשרויותיו. הלמידה שמתאפשרת בתחילת החיים בזמן שבו אנו רכים ביותר מעצבת ומקבעת דפוסים לכל המשך החיים לאחר מכן. כבר מזמן ההריון וגם לאחר הלידה יש לנו כהורים ישנה הזדמנות לטפח ולגונן על התהליכים העדינים של הלמידה הטבעית, וזוהי חלק מתפישה חדשה המבינה באופן מעמיק יותר מהם תינוקות ולמה הם זקוקים. ככל שזה קרוב לתחילת החיים, למשל, הלמידה היא תהליך המתרחש הרבה יותר דרך האונה הימנית מאשר האונה השמאלית. האונה הימנית היא זו אשר מעבדת ומווסתת תחושות ורגשות משום שהיא מחוברת למרכז הלימבי (הרגשי) במוח. ככל שהגיל צעיר יותר מתרחשת יותר ספיגה בלתי אמצעית ופחות יכולת לסינון, וכל מה שנרשם נטמע. הסינון באופן טבעי הוא חלק מהתפקיד ההורי.

כשמושג ה"למידה" מתרחב מעבר לתפישת הלמידה שהורגלנו בה, ניתן לראות בקלות שהחיים עצמם הם בית ספר מדהים עם שיעורים אמיתיים ביותר והזדמנויות אינסופ להתקדם, להשתפר, להתעדן וללמוד. תהליך הלמידה זקוק למספיק זמן והזדמנות ללמידה. מכוון שהפאזה הראשונה והאינטנסיבית ביותר של החיים היתה דווקא ב- 9 החודשים ברחם, שכן רק חשבו על ההישג האדיר שהושג בזמן כה קצר – מביצית וזרע נברא אדם שלם, בעל מערכות מושלמות וכבר עשה מסע למידה עצום! האם ייתכן שגם בהיותנו בוגרים אנו זקוקים ל-9 חודשים על מנת לספוג למידה מסוג כלשהו ברמה יותר מעמיקה?



קראו בהמשך: מרחב של סבלנות לחוסר מושלמות