מעטפת ההולדה : מאמרים
בית > הורות > מאמרים


תוכן העניינים :

 

 

הנסיון לחשב מסלולי חשיבה, יצירה, הוויה אפשריים

הנסיון לחשב מסלולי חשיבה, הוויה יצירה אפשריים

בשנות השישים של המאה שעברה נמצא כי המספר האפשרי של "מסלולי חשיבה" (מידע נרכש, הרגלים או זכרונות) הוא אחד ואחריו מאה אפסים: 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000
0000000000000000000000000000000000000000000000
מספר זה גדול מסכום כל הכוכבים הרביהם לאין ספור ביקום המוכר לנו!

אולם הסתבר שהמספר שחושב בשנות השישים של המאה שעברה היה שגוי. בתחילת שנות השבעים של המאה שעברה הוא חושב מחדש, והתגלה מספר חדש: אחד ואחריו שמונה מאות אפסים!
10000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000
מספר זה שווה בערך למספר האטומים ביקום המוכר לנו!

מספר זה הסתבר.. גם הוא היה שגוי. ממש לפני מותו, בשנת 1974, קם פטר אנוחין, מדען המוח המפורסם ותלמידו של פבלוב, וחישב את המספר מחדש. בהכרזתו הפומבית האחרונה אמר שכל המספרים הקודמים היו שגויים, ושבהתחשב ביכולת יצירת הדפוסים של מוח התינוק, או דרגת החופש של המחשבה במוח המספר האמיתי הוא:

"... גדול כל כך עד שכתיבת תדרוש שורה של ספרות, בסימני כתב רגילים, שאורכה עולה על 10.5 מיליון קילומטרים! עם מספר כזה של אפשרויות, מוח האדם הוא מקלדת שעליה אפשר לנגן מליוני מליוני של לחנים – אופני התנהגות או מחשבות. מעולם לא היה איש, בן זמננו או מישהו בימי קדם שהתקרב לניצול מלא יכולתו של המוח. אין דבר שבכוחו להגביל את יכולת המוח – הוא חסר גבולות."

בהמשך ספרו של בוזן נמצאים גם ישומים אפשריים להבנות הללו באשר לאיך נוכל לעודד את הפונציאל האנושי שבילדנו.

נויירוני מראה

בשנות התשעים התפרסם מאמר של חוקרים איטלקיים שהמחיש את מה שקראו לו :"נויירוני מראה". חוקרים כגון דניאל סיגל** המשיכו לחקור כיצד בין בני אדם קיימת אינטרקציה רב מימדית. כל התקשורות המילוליות, הסומטיות (גופניות), והקשרים הלא מילוליים האחרים שבין בני אדם, ובוודאי בתוך האינטרקציה של הורים ותינוקות יוצרים הצתה שהיא כמראה לנויירונים הפעילים באדם שלידו אנו מצויים*. בתינוקות, כמובן, משום היותם ספוגים ובמצב קליטה עצום, כל ההתנהלות הסביבתית נרשמת בעוצמה בתוך מוחם המתפתח. (להבנה רחבה יותר אודות התפתחות המוחות בשנים הראשונות לחיים גשו למאמר: התפתחות המוחות).

מחקרים נוספים

העשור של שנות התישעים היה עשור ה"מוח" ופריצות דרך מדעיות רבות התרחשו בו. כיום התפישה המעודכנת מציעה לנו להבין את מוחנו באופן שונה מזה שהורגלנו אליו. המוח הנו איבר דינאמי המסוגל להשתנות ולהסתגל לתנאים חדשים ואף לרפא את עצמו. מחקרי "המוח הגמיש" מספרים על אנשים שמוחם הצליח להתגבר על ליקויי למידה, להעלות רמת משכל, להתגבר על כאבים, ללמוד לראות למרות העוורון ועוד ועוד. למעשה, מחקרים הדגימו כי סגולת אריכות הימים, יותר מתזונה, פעילות גופנית ומשתנים נוספים נשענת על היכולת של האדם לגמישות והסתגלות מתחדשת.***

לסיכום, תחילת החיים היא זמן העיצוב וההחתמה, גם של המוחות שלנו, והפונטציאל האנושי הוא אכן רך וקל ביותר לעיצוב בראשית החיים. עם זאת, כיום אנו מבינים כי בכל רגע בחיים פתוחה אפשרות לשינוי, לגדילה, להתפתחות, וכנראה שזה אתגר התלוי בהחלט בבחירות שלנו!

סימוכין:

* טוני בוזן – ילד רב מוח, (תרגום מאנגלית) אורעם, 2005

** נויירוני מראה – ניתן למצא הרחבה אודות הנושא בספרו של דניאל סיגל:

Siegel, D. (2007). The Mindful Brain. New York: Norton.

*** המוח הגמיש / דר' נורמן דוידג' , (תרגום מאנגלית) כתר, 2007.

לעמוד הקודם: פונטציאל ללא הגבלה
 

המשוב שלכם חשוב לנו!

נשמח אם תרצו להגיב או לשאול, כתבו לנו גם על נושאים נוספים המעניינים אתכם: