מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא לידה |מעטפת ההולדה
בית > הכנה ללידה > מאמרים

רגעים מקודשים של היקשרות והחתמה – חלק שני: הסקירה הפיזיולוגית

חלקו הראשון של המאמר סקר מנקודת מבט מהותית, פסיכולוגית ותרבותית את חשיבות הקשר בין האם לתינוקת מייד לאחר הלידה. הקשר בין אם לתינוקת אשר היה קיים בכל הרמות, 100% של חיבור, ניתק לאחר הלידה. התהליך הפזיולוגי הנחווה במערכות הגוף של האם והתינוקת, מדגים אף הוא כיצד הצורך החשוב ביותר לאחר הלידה הוא לשקם את הקשר העדין והיקר בינהן. מאמר זה עוסק בהתרחשויות הפיזיולוגיות הרב מערכתיות המתחוללות בגופה של האם ובגופה של התינוקת (אף אחד עדיין לא חקר מה קורה בגוף האב..) בעת זמן ההחתמה. כל זאת על מנת לעורר את ההשתאות הנדרשת כל כך לקחת אותנו צעד אחד הצידה מהנתיב הרגיל המקבל את הדברים כמובנים מאליהם והמאפשר לנו לפתוח שאלות, ולאפשר ישומים חדשים והתנהלות שונה בדרך בה אנו מקבלים את פני התינוקת שלנו לעולם.

מור נווה | 3.01.2010

תוכן העניינים :

 

התרחשות רב מערכתית

לאחר הלידה, בגופן של האם והתינוקת נחווה מצב של שיא אשר לא יחזור על עצמו שוב בחייהן. פיזיולוגית, במוחות ובמערכות הגוף השונות חלות תמורות ושינויים המותאמים לשינוי המתרחש זה עתה.. הנשימה של התינוקת מתחילה, הריאות מתחילות לתפקד.. המעבר ממדיה של מים לאויר ותחושת הכובד של הגוף.. העיניים מסתגלות אל אורות שגם אם הינם עמומים הם מעבר דרמטי מתאורת הרחם.. התינוקת חווה מעבר מעולם של קטן וצפוף, אינטנסיבי ביותר שבו תפקד והתפתח בתוך מים לחדר ענק ומדייה של אויר יבש. כל תפישת הכובד והתנועה שלה משתנה, מהיכולת לנוע במים היא חווה את כח הכבידה. בתוך גופה, מסלול זרימת הדם משתנה, וגופה מוצף הורמונים הגורמים לה להיות ערנית ולהפעיל רפלקסים בתוך החלון המיוחד שלאחר הלידה.

ההתרחשות ההורמונלית- קוקטייל של אהבה

מישל אודנט, רופא ומיילד וחוקר מוביל של תחום המיילדות בעולם, כתב על האפקט ההתנהגותי של ההורמונים המופרשים בלידה: לקוקטייל ההורמונלי המשתחרר אל גופם של האם והתינוקת במהלך השלבים השונים של הלידה ישנו תפקיד ספציפי באינטרקציה ביניהן. עד לא מזמן האפקט ההתנהגותי של הורמונים אלו לא הובן.

הורמון האוקסיטוצין

הורמון המפתח של הפיזיולוגיה של הלידה הוא ללא ספק האוקסיטוצין.שמו הנוסף הוא גם "הורמון האהבה" משום שהוא משתחרר עם אנדרופינים בעת סיטואציות אנטימיות שבהם תחושת קשר ואהבה, למשל לאחר מעשה האהבה. לאוקסיטוצין ישנו אפקט תפקודי בהתקדמות הלידה. הוא מופרש בשיאו בעת צירי הלחץ, הולדת השיליה, ומעודד את הפליטה של התינוק. לאחר יציאת התינוק ולפני יציאת השיליה האם מגיעה לרמות הגבוהות ביותר של אוקסיטוצין שתדע אי פעם בימי חייה.

גם התינוקת ייצרה כמויות הולכות וגדלות של אוקסיטוצין במהלך הלידה, שמגיעות לשיאן ישר לאחר היוולדה. האוקסיטוצין הנו בעל השפעה נוגדת לחץ, הוא עוזר להשאיר את האם והתינוקת רגועות על מנת לעשות את הדבר החשוב ביותר עבורן כעת – לחדש את הקשר המלא שנגדע עם הלידה. שתיהן נהנות מאהבה ואפשרות לקשר והאם יכולה לחוות תחושת התרוממות מדהימה. רמות האוקסיטצין נשארות גבוהות בתינוקת למשך לפחות ארבעה ימים משום שזה חשוב לתהליך ההקשרות. ההנקה משאירה את רמות האוקסיטוצין של האם גבוהות ותומכת ברפלקס שחרור החלב. כיום יודעים שלאוקסיטוצין, הורמון האהבה, ישנו גם תפקיד מהותי בהיותו מעורר את המוח האימהי , משנה את ההרכב הנויוביולוגי במוח ומעורר את האינסטינקט האימהי להגן על התינוק ולהזין אותו. הפיטוצין, ההורמון הסינטטי אשר יוצר לשם זרוז צירים אינו מתנהג כך.

הורמון הפרולקטין

למעשה ישנו קוקטייל שלם של הורמוני אהבה טבעיים. אוקסיטוצין לעולם לא משתחרר לבדו. תמיד הוא חלק מקומפלקס הורמונלי מאוזן. במקרה של השעות הראשונות לאחר הלידה, בתנאים הפיזיולוגיים, רמות השיא שלו קשורות עם רמות גבוהות של פרולקטין, הורמון האימהות.
הורמון הפרולקטין הוא הורמון הרוך האימהי ואף הוא מגיע לשיאו ברגעים שלאחר הלידה. מעבר לייצור החלב הוא מארגן מחדש את מוחה של האם, הורמונלית והתנהגותית לקראת האימהות. הוא מבטיח כי רגשות האהבה יופנו כלפי התינוקת.

ההורמונים הללו מעודדים זה את זה. לכל אחד מהם פן אחד בתוך היצירה של מערך חדש בתוך גוף ומוח האם. לכל אלו ישנה השפעה של תלות והתמכרות. הפרולקטין אחראי ליצירת החלב. למעשה, היחידה שהיא אםתינוקת עתה זקוקה להגנה והזנה ולשמירת המרחב המקודש משום שהם בתוך תהליכים רגישים ביותר ועל מנת שהקשר הנפשי, הרוחני בינהן ישוקם ועל מנת שהחלב יקבל עידוד להווצר. כמו בכל נסיבות אחרות (יחסי מין לדוגמא) השחרור של אוקסיטוצין תלוי רבות בגורמים הסביבתיים. קל יותר להיות מוצפת באוקסיטוצין אם המקום חמים, בתחושת פרטיות וככל שהורמוני משפחת האנדרנלנים קטנה. אם האם פנויה להביט בעיני התינוקת שלה, לחוש את מגע עורה ללא שום הפרעה. הדרך בה אוקסיטוצין משוחרר היא תחום חקר חדש בפני עצמו. על מנת שההורמון יהיה אפקטיבי שחרורו צריך להיות בפעימות – ככל שהתדירות של הפעימות גבוהה כך ההורמון יותר אפקטיבי.

הורמוני האנדרנלין

אולם אפילו להורמוני האנדרנלין ישנו תפקיד באינטקציה שבין האם לתינוקת לאחר הלידה. בזמן צירי הלחץ הורמון זה ברמות גבוהות ביותר שלו, מעורר את האם להיות דרוכה בעת הלידה שלה. היא מזדקפת, אוחזת, הופכת להיות פעילה. לאחר הלידה היא יכולה להיות מסוגלת להגן על תינוקה. הגנה, גם אם אגרסיבית הינה אספקט אחד של אהבה אימהית והתפקיד האימהי. כאשר התינוקת יוצא אל העולם גם גופו שטוף באנדרנלין. הורמון זה אשר עזר לו להשקיע מאמץ עילאי על מנת לצאת לאויר העולם עתה משאיר אותו ערני ופתוח לקלוט:חושיו מחודדים, עיניו פתוחות לרווחה ואישוניו מורחבים. ערנותו של התינוק מעוררת את האם ומרתקת אותה למבטו של התינוקת. בסרט "מה תינוקות רוצים" מסבירה זאת מרי ג'קסון, מיילדת אמריקאית מזה 20 שנה: "זה כמו שיש דבק על התינוק ויש דבק על האם וזהו הזמן המתאים ביותר לחבר בינהם. החיבור יכול לקרות בכל עת גם לאחר מכן משום שהצורך הנו עצום, אולם אם זה קורה ממש בהתחלה נדרש הרבה פחות מאמץ בחיבור."

קראו בהמשך: נקודת ההשקפה הבקטריאלית