מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא לידה |מעטפת ההולדה
בית > הכנה ללידה > מאמרים

חלק ראשון: העובדות

רובנו שמענו את המושג "דם טבורי" – אולם האם באמת הבנו מה זה? ויותר חשוב מכך – האם הבנו מהן המשמעויות של לקחית דם טבורי? מאמר זה סוקר את נושא הדם הטבורי מנקודת השיקול ההורית ומציע להרחיב את ההבנה באשר למהות התהליך לפני קבלת ההחלטה לקחת את הדם הטבורי של התינוק שרק נולד.

מור נווה ואירית דותן | 03.08.2009

תוכן העניינים :

 

תאי הגזע

דם טבורי הוא הדם של התינוק המצוי בגופו ברגע הלידה. דם זה מכיל תאי גזע יקרי ערך. תאי הגזע הם אבות הבנייה של הדם והמערכת החיסונית. ישנם ארבעה מקורות לתאי גזע: מוח העצם, מערכת הדם, חבל הטבור ועוברים בשלבים הראשונים של החיים. תאי גזע הם אבות התאים והם יכולים לייצר את כל אחד מסוגי התאים הרבים בגוף האדם. תאי גזע הופכים לכל שאר תאי הדם:

  • תאי הדם האדומים - נושאים את החמצן לכל חלקי הגוף
  • תאי הדם הלבנים - נלחמים בזיהומים
  • טסיות דם - נחוצות לקרישת הדם
תאי גזע חשובים בעצם הפוטנציאל הגולמי שלהם להפוך לכל תא אחר בגוף. גילו שתאי גזע יכולים להפוך לתאי שומן, תאי עצב, עצם וסחוס ואחרים וכן להפוך למרכיבי רקמות שונים כגון רקמת לב, כליה ואחרים ולהתאים את עצמם לאיברים שונים, מה שכמובן פותח פתח לטיפול בשלל מחלות.

מהם הנימוקים לקחת את הדם הטבורי?

החברות בשוק המציעות לקחת את הדם של התינוק ברגע הוולדו מנמקות את ההחלטה בכך שדם זה יכול להשמר כביטוח בריאות עתידי למהלכם של 15 עד 20 שנים קדימה. חברות אלה מגיעות אלינו דרך פרסומות ולעיתים ממש בתוך בית החולים עם נימוק משמעותי ביותר – לא תרצו לשמור את אותם 60 מ"ל של דם מיוחד של התינוק עבור הבטחון לבריאות התינוק שלכם?
כהורים טריים, כלקוחות, חשוב לעשות צעדים מושכלים ולבדוק לעומק את מהות ההחלטה הזו. מהן המשמעויות שלה בטווח הקצר, בטווח הבינוני והטווח הארוך. במאמר זה נפתח טווח רחב יותר של שיקולים אותם כדאי להכליל כאשר מקבלים את ההחלטה.

שיקולים נוספים: המעבר הדרמטי מהרחם לעולם

התינוק נולד והמעבר לעולם הוא מהמם ודרמטי ביותר. פעילות עניפה ביותר מתרחשת עתה הן בגופו ומערכותיו של התינוק והן בגופה ובמערכותיה של האם. זהו זמן מקודש של טרנספורמציה עצומה בחיי האם, התינוק והאב המלווה והעד לתהליך הלידה. במאמרים: טקס ההיקשרות וזמן ההחתמה חלק א' וחלק ב' תוכלו לקרא על אספקטים חשובים של השינוי בעת הלידה והיות הזמן הזה פונטציאלי ברבדים רבים. כל שלושת המאמרים יחד מהווים למעשה אשכול אחד הבוחן מזויות שונות את התהליך המופלא והדינאמי של הלידה, שבהחלט לא מסתיימת עם הגעת התינוק. אנו ממליצות לקרא את שלושת המאמרים. למעשה, כמה מן הרבדים העמוקים של הלידה רק מתחילים עם הגיעו של התינוק.

לקחיתו של דם טבורי משמעותו ניתוק מיידי של חבל הטבור.

רוב רובם של הזוגות השוקלים את הביטוח הרפואי של לקיחת דם טבורי אינם יודעים שלקיחת הדם ברגע הלידה כרוכה בניתוק מיידי של חבל הטבור. מהי המשמעות ניתוק מוקדם של חבל הטבור? ראשית, נבין היטב מה קורה בתהליך הלידה ולאחריה:
בעת הלידה, כשהתינוק עובר דרך האגן מידה מסויימת של דם – כ- 66 מ"ל, חודרת בחזרה לתוך השיליה, וכך השיליה הופכת גדושה לגמרי בעת שהתינוקת מגיחה. הגודש מסייע לשיליה להוותר מחוברת לדופן הרחמי בה בעת שהרחם משנה צורה בעקבות ההתרוקנות שלו, במהלך יציאת התינוק.
כאשר התינוק עוזב את האגן והלחץ מכלי הדם שבחבל הטבור משתחרר, מנה גדושה וחמימה של דם, מאוזנת מבחינת PH ושיעור חמצן גבוה, נדחפת דרך המעברים של מחזור הדם העוברי לתוך ריאות התינוק. מנה זו מקבלים הנימים המכווצים המקיפים את נאדיות הריאה ואלה מתרחבים, מושכים את הנאדיות להפתח ומשאירים אותם זקופות. זה מפחית את המאמץ שהתינוק צריך להפעיל על מנת לנשום ולהרחיב את הנאדיות בעצמו. מכוון שהנימים מרחיבים את הלחץ האוסמוטי בתוך הנאדיות הנאדיות הזקופות מסדירות את הנוזלים שעוברים מתוך הנדיות אל הנימים – ונפח הדם מאפשר גם לנקות את הנוזלים שבריאות לאחר הלידה. תינוק אשר לא חבל הטבור שלו לא נותק חווה מעבר הדרגתי כאשר הדם החוזר לגופו נכנס גם לנימים העוטפות את נאדיות הריאה וזוקפות אותן לקראת ובתוך הנשימה הראשונה. לפגים המצוקה הנשימתית עוד יותר גבוהה, קשה לגופם עוד יותר לווסת חום ויש להם סיכוי גבוה יותר לזיהום, כל אלה עוד יותר מואצים כאשר חבל הטבור נחתך לפני שישנו מעבר מספק של דם מהשיליה לגוף התינוק, מה שמוביל לכמות דם נמוכה, פחות כדוריות יכולות לשאת את החמצן. תינוקות חולים, וזה כולל פגים, הם האוכלוסיה שמקבלת הכי הרבה עירוי דם ברפואה המודרנית.
ג'ודית מרסר (CNM) מאמינה שהתרחבות הנאדיות מתחילה עוד לפני שהתינוק נולד ולכן תינוקות לעיתים יוצאים עם ראש ורוד ומשמיעים קולות לפני שהם נולדים. מדובר ב-45 מ"ל שאמורים להרחיב את נימי הריאה באופן מלא.

החזרת דם התינוק לתינוק

50% מהדם עובר מהשליה לתינוק בתוך שתי דקות בערך לאחר הלידה ו- 100% מהדם עובר במהלך של כ-5 הדקות הראשונות. בנוסף להרחבת נימי הריאה דם נוסף מגיע גם למעיים ולכליות, לשני איברים אלו ישנה דרישה לדם מכוון שהם מתחילים לעכל ולסנן את הנוזלים מהגוף. ככל שחוזר יותר דם הוא ממלא גם את הכבד ואיברים נוספים אך כשאין מספיק דם הגוף קודם כל שולח את הדם למה שיאפשר לתינוק לשרוד חי – לב ומוח.
אז כדקה לאחר הלידה, כאשר רמות החמצן מתחילות להתגבר העורק הטבורי, אשר לוקח דם לא מחומצן מהתינוק לשיליה מתחיל להסגר, תחילה בצד הקרוב ביותר לשיליה. בכל פעם שלאם יש ציר, דם מגיע לתינוק. הוריד נשאר פתוח (וגודלו כפול מגודל העורק) ולכן אם יותר מדי דם מגיע לתינוק, היתר יכולה לחזור חזרה דרך הוריד הפתוח אל השיליה.(התינוקות מנסים לשמור על יציבות לחצים פנימית). הסגירה הפיזולוגית האמיתית של חבל הטבור מתרחשת בין שעה וחצי לשלוש שעות לאחר הלידה. זה חופף לנחשול הורמון האוקסיטוצין אצל האם והתינוק.

השליה, חבל הטבור והדם בהם הנם חלק מגוף התינוק

יש להדגיש כי השיליה, חבל הטבור והדם הנם חלק מגוף התינוק, והוא בעיצומו של מעבר מעולם אחד לעולם שני, בתוך חלון הזדמנות ופגיעות רגיש ביותר. אם זה היה לבלב או טחול, בוודאי שהיינו מחכים שהוא יגיע חזרה לגוף התינוק. כל היונקים בטבע ניתקים באופן פיזי מגוף אימם רק ברגע שהשליה נפרדת מדופן הרחם.
אם חבל הטבור נשאר מחובר לאם, לתינוק יוותר הרבה יותר דם בגופו, ותינוקות אשר נשארים מחוברים לחבל הטבור לאחר הלידה מתחילים לנשום יותר בהדרגה מאשר תינוקות אשר חבל הטבור שלהם הודק מייד.
קטיעת חבל הטבור מייד לאחר הלידה פירושה באבדן של כ- 50 מ"ל לתינוק כבן 3 ק"ג. בהשוואה לאדם בוגר זה כמו ליטר דם שמאבד אדם השוקל 68 ק"ג. תינוק אשר חבל הטבור שלו נחתך מוקדם חווה חוויה של בוגר המאבד כמות דם גדולה, שוק היפוולמי, גופני, נפשי ורגשי.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לנתק מייד את חבל הטבור עד להפסקת הפעימות בו. ההבנה הבסיסית ביותר היא שהשיליה וחבל הטבור (והדם באיברים אלו) הם חלק מגוף התינוק, לא של האם. קישור לאתר: ארגון הבריאות העולמי.

 ארגון הבריאות העולמי, אשר אסף מחקרים בנושא טוען כי דם זה מעשיר את מאגרי הברזל של הילוד למשך חצי השנה הראשונה לחיים.



קראו בהמשך: חלק ב' – איך לחשוב על זה ונקיטת עמדה