מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא פסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית | מעטפת ההולדה
בית > פסיכולוגיה פרהנטלית > מאמרים

מסרים מילדי המחר

כשהיתה טרי בהריון, במיוחד בשליש השלישי להיריון היה לה חשק עצום לשוקולד, כפי שלא היה לה מעולם. היא לא היתה מורגלת להחזיק חפיסות שוקולד בבית, והיו זמני בהן נתקפה בצורך לשוקולד.. יום אחד, כשהיתה כבר בחודש התשיעי להריון, כאשר נגשה למקרר לקחת קוביית שוקולד ראתה כי למעשה לא נותר דבר מהחפיסה הקודמת.. תחילה חשבה שתסתדר, כבר היתה שעת ערב מאוחרת ובעלה לא היה בבית. היא לא רצתה לצאת החוצה לקנות שוקולד אך החלה לחפש במרץ שוקולד במגירות האחרות בבית. משלא מצאה, עלה במוחה רעיון – בקומת המרתף, היכן שמכונות הכביסה של כל דרי הבניין נמצאות היה מקרר! היא פשוט ידעה שיש שם שוקולד עבורה. טרי ירדה לקומת המרתף, חצתה את שביל מכונות הכביסה עד שהגיעה למקרר. אכן היתה שם חפיסת שוקולד! השוקולד נאכל כולו.

כשנתיים לאחר מכן... ארין כבר היתה כמעט בת שנתיים. היתה זו שעת ערב מוקדמת, וטרי לוותה את האורחים אשר זה עתה יצאו מן הבית לכוון הדלת. כאשר חזרה לסלון ראתה את ארין אוכלת בשקיקה את קוביות השוקולד שנותרו על צלחת הכיבוד.. זו היתה הפעם הראשונה בה טעמה ארין שוקולד. טרי, בפנים מופתעות, שאלה את ארין: "אז את אוהבת שוקולד.."  "כן" השיבה ארין, "כמו השוקולד שמצאנו במקרר של קומת המרתף!" 

 

 

מור נווה | מרץ 2010

תוכן העניינים :

 

לקבלת הספר במתנה :"מסרים מילדי המחר" לחצו על הקישור.

ותהנו גם מהמשך קריאת המאמר:

הסיפור של טרי הוא אחד מהרבה מאד סיפורים שתינוקות, ילדים ומבוגרים מספרים באופנים שונים והנאספים בשלושת העשורים האחרונים תחת עדשות התחום החדש של הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית. הסיפורים מתארים איך זה היה עבור תינוקות להוולד ולצאת אל העולם, מתארים את החוויות שהיו להם בעת שהיו ברחם ואף מה היו ההתרחשויות סביב רגע ההתעברות. בכל הסיפורים הללו הפרטים הוצלבו ואומתו והם מדגימים בפנינו עד כמה נוכחותם של ילדנו קיימת הרבה הרבה לפני הלידה!

סיפורים אלה מצטרפים לקשת מחקר בינתחומית מעניינת ביותר וכל אלה יחד מעצבים תפישה חדשה, אשר לא גדלנו ולא חונכנו להאמין כי היא אפשרית: תינוקות נושאים זכרונות מהרחם, מרגע ההתעברות, וכל הדרך עד לאחר הלידה. עוברים ותינוקות הנם מודעים, אוספים חוויות ולמדים על העולם כבר ברחם, באינטנסיביות רבה, דרך אימם ומערכות היחסים עם הוריהם מתחילות מהרגע הראשון לחיים, מרגע ההתעברות.

כאשר אנו מקשיבים לסיפורים הללו סביב ההריון, הלידה והשנה הראשונה לחיים זה גורם לנו לערער ולהרהר על אמונות היסוד שעליהן גדלנו, ורומז לנו על הדרכים בהם נוכל להיות עם תינוקות, מהרגע הראשון לחיים, ולתמוך בחייהם הצעירים.

במהלך 30 השנים האחרונות חוקרת הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית את התפתחותנו המוקדמת ביותר מנקודת מבטו של התינוק, מהזמן שלפני ההתעברות, לאורך הלידה ובתהליך ההיקשרות. זהו תחום חדש ופורץ דרך בעולם וכפי שכבר נכתב גם מתבסס על קשת מחקרית מתחומי הנויירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, אפיגנטיקה, מחקרי המוח הזכרון ועוד ועוד. המחקרים והעבודה הקלינית בתחום זה גילתה קשר לרבדים העמוקים והרוחניים ביותר בחיי אדם. אלה מגלים כי בהתייחסותינו לתהליכי ההריון בכל שלביו כביולוגיים בלבד אנו מפספסים דבר עדין ויקר ערך.

להתנסויותנו, מהרגעים הראשונים של ההתעברות, מהזמן בו שהינו ברחם ודרך חווית הלידה ישנה השפעה עצומה על מהלך חיינו. התנסויות ראשונות אלו מחתימות את הרשמים שאספנו ומבססות את השקפת הליבה העמוקה ביותר שלנו על העולם, את תחושותינו כלפי עצמנו, את בריאותנו הפיזית והנפשית והדרך בה אנו מתייחסים לעולם.

הסיפור של אילן מדגים זאת היטב:

כאשר ג'ני, אימו של אילן שמעה על מודעות של תינוקות היא החליטה לספר לו על סיפור הלידה, על ההפרדה שלהם מיד לאחר הלידה ומדוע זה קרה.

ברגע שהחלה לספר לו על הפרידה אילן התפרץ ואמר "כן, ולא אהבתי את זה, לא רציתי את זה. חשבתי שאת לא תחזרי.. לא ידעתי אם אי פעם תחזרי!" – הוא הביע את הטון הרגשי של געגועים אליה ותהה אם היא עומדת לחזור אליו בעתיד – כל זה כתינוק בן יומו.

הסיפור שבגללו פנתה האם לטיפול היה שבכל פעם שהיה מגיע איאן לגן הוא היה חווה קושי רגשי עצום להיפרד מאימו. ההתנסות הראשונה בו הושאר לבדו עם אנשים אחרים השאירה בו חותם.. והוא היה מביע את הקושי שלו דרך המילים: "אבל, אני לא אראה אותך שוב. אולי לא תחזרי שוב.." לאחר השיחה שהיתה לג'ני ולאיאן התגובות של חרדת הפרידה נעלמו ללא שום התערבות נוספת.


בסיס הטבע האנושי הוא אמפתי. מההתחלה אנו מעוצבים להיות רגישים, פתוחים, מגיבים ובעיקר סופגים את העולם והרשמים שבסביבתנו, במיוחד אנו סופגים זאת מהאנשים הקרובים לנו ביותר – אמא ואבא.

הדרך בה אנו למדים בשלבים ראשוניים אלה היא על ידי תחושות וההתנסויות שלנו עם אחרים, אנו למדים על עצמנו על ידי הדרך בה אנו נתפשים על ידי אחרים. רמת הנוכחות של עוברים ותינוקות היא מפתיעה בעוצמתה, כאשר למדים להתבונן ולהקשיב לה. הם יכולים להבין מה שנאמר להם, להבין את המשמעות של דברים ולהגיב באופן מתאים. עוברים ותינוקות מאד רגישים למה שאנו חושבים, מרגישים, אומרים או עושים.



קראו בהמשך: מה זה אומר לגבינו?