מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא פסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית | מעטפת ההולדה
בית > פסיכולוגיה פרהנטלית > מאמרים


 

חזון מכונן, סדרי עדיפויות ונקיטת פעולה

אם נחזור כעת למשבר הכלכלי הגלובלי הנוכחי, ברי לנו שהאסון קשור בחלקו להבנתנו המוגבלת את הזיקה ההדדית בין מרכיבים שונים, ולהיעדר חזון. בנוסף לזה, חסרים לנו גם נוהלי פעולה מודעים שעשויים היו להוביל לחזון מסוים ולתמוך בהוצאתו לפועל. אנו רואות כעת צורך קריטי בחזון חדש, שיוכל להכיל את מורכבות הבעיות והפתרונות ולהעלות את המערכת הכלכלית הקורסת על נתיב חדש, המוביל לכלכלה עולמית בריאה. באותו האופן, לנוכח המשבר המתרחב בקרב ילדינו, מהי הדרך הטובה ביותר לתמוך בפונטציאל האנושי ובהון האנושי? אנו מציעות כאן נקודת מבט אפשרית אחת.

קידום "התקופה הראשונית" לראש סדר העדיפויות

כפי ששבט הדאגארה מיטיב כה יפה לתאר, אנו מאמינות שאבן הפינה להצלחה במאה ה-21 היא מעל לכל, להעריך כראוי את הפוטנציאל האנושי ולתמוך בו בעדיפות עליונה, ממש מראשית החיים. אין דבר חשוב מזה לפיתוח הפונטציאל האנושי של ילדינו וההון האנושי של החברה. התפיסה הפרהנטלית והפרינטלית לגבי פסיכולוגיה ובריאות מציעה השקפה הוליסטית יותר, שמעודדת אותנו להציב את המשאבים ואת חיי המשפחה בראש סדר העדיפויות.


אנו מציעות שלושה עקרונות מנחים:
  • חזון, כוונה ותכנון אסטרטגי
  • דרכי פעולה מגוונות ומקיפות
  • מחוייבות לעשות ככל שיידרש על מנת לממש את הפונטציאל האנושי


חזון, כוונות ותכנון אסטרטגי במאה ה-21

למרות ש"מניעה" ותמיכה במהלך ההיריון, הלידה והשנה הראשונה לחיי התינוק אכן קיימות, לפי הבנתנו את התקופה הראשונית בחיי אדם, דרוש משהו חדש לחלוטין כדי להביא את החשיבה שלנו לנקודת האל-חזור ההכרחית להכרה בערכן של חוויות מראשית החיים. עלינו לנסח כוונות חדשות ולהציב לעצמנו מטרות חדשות המבוססות על המחקר העדכני ביותר ועל הבנה עדכנית לטיבה הקריטי של התקופה הראשונית בחיי אדם, וזאת מתוך פרספקטיבה הוליסטית יותר.

ניסוח כוונותינו, גם אם איננו יודעים כיצד לממשן, מכניס לפעולה אנרגיה יצירתית המביאה להחלטות חדשות ולדרכי פעולה חדשות. כמו הנשיא קנדי, שקריאתו לאומה האמריקאית לשלוח אדם לירח בתוך עשור גרמה לאותה מציאות להתממש בעזרת חידושים, משאבים וייצור, שכולם הצטרפו יחד בדרכים מקוריות לתועלת המין האנושי כולו.

אנו קוראות למשקיעים להעניק תמיכה ללא סייג, וערך, לא רק לתוכניות מניעה והתערבות מוקדמות, אלא גם לממן את הזמן והמאמץ הדרושים כדי להפגיש מומחים, מנהיגים, אנשי מקצוע, חברי קהילה והורים, ליצירת חזון חדש ולעיצוב אסטרטגיות התומכות בפונטציאל האנושי באופן הטוב ביותר, ברמה הלאומית, האזורית והמקומית, ועל בסיס מתמשך וקבוע.

דרכי פעולה מגוונות ומקיפות

כדי ליצור נקודת-אל-חזור, דרגים רבים צריכים לשלב כוחות ולהתמקד בתקופה הראשונית לחיים. מימון מחקרים, השכלה מקצועית והכשרה, קביעת מדיניות חדשה, מודעות ציבורית ומעורבות קהילתית יהיו חיוניים.

מחקר. ממצאים עדכניים רבים מצביעים על החשיבות העצומה של התקופה הראשונית בחיי אדם, אולם ברוב המחקר ה"מוקדם", או לטווח ארוך, אין כל התייחסות לגורמים פרהנטליים ופרינטליים. הסיבה לכך היא, בחלקה, אי הכרה בנושא וחוסר מידע. זהו אחד מחלקי הפאזל שהפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית מביאה אל השולחן. לדוגמה, רוב מחקרי ההיקשרות (attachment) בוחנים את ההיקשרות במהלך הינקות והילדות המוקדמת כבסיס לקשיי היקשרות מאוחרים יותר. אולם מבעד לעדשת הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית, אנו רואים שדפוסי ההיקשרות נוצרים במהלך כל התקופה שלפני ההתעברות, התקופה הפרהנטלית, הלידה ותקופת הבונדינג. אלה מקדימים את הדפוסים המתגלים בינקות, אולם רוב החוקרים אינם יודעים זאת ואינם יודעים כיצד ללמוד את נושא ההיקשרות בתקופה מוקדמת יותר. לפיכך, אחת ההצעות שלנו היא לכלול את הגורמים הפרהנטליים והפרינטליים במחקרים רבים יותר, כאשר חוקרים השפעות מאוחרות של גורמים מוקדמים.

שנית, דרוש מחקר רב יותר על מנת לפתח הערכות שיטתיות וקריטריונים לסינון ולהתערבות במהלך התקופה הראשונית. גם כאן עומדת הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית בחזית מבחינת הבנתה את התפתחות התינוק מנקודת מבטו של התינוק, ובכך ישנה הבטחה גדולה מבחינת גישה אפקטיבית, אינטגרטיבית והוליסטית יותר, התומכת בפונטציאל האנושי ובמשפחות במהלך תקופה זו. עם זאת, חסרים עדיין בתחום זה מחקרי-עומק שיטתיים, הדרושים להפניית המידע לזרם המרכזי. למשל, תרפיות חדשניות בתחום הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית עם תינוקות רכים מראות תוצאות מבטיחות. תרפיות אלה כרוכות בהערכת התינוק והאינטראקציה בין התינוק להוריו כדי לזהות הטבעות טראומטיות, תוך עבודה ישירה עם התינוק, בנוכחות הוריו. אנו מוצאים שלא רק שהדפוסים הטראומטיים נפתרים יחד עם הסימפטומים הנלווים כגון אי שקט, בעיות הנקה, בכי ללא נחמה וקושי בשינויים, אלא שנראה גם כי התינוקות מתחברים יותר לפנימיותם מכמה בחינות חשובות: הם מסוגלים לווסת את עצמם, להיקשר בצורה חיובית, ולהישאר מעוגנים בגופם. אנו מוצאים אצלם כושר עמידות וגמישות מחוזקים בהתמודדות עם סיטאציות עתידיות, ונראה שיפור דרמטי בפונטציאל האנושי שלהם, דבר המתבטא בגידול ניכר באינטלגנציה רגשית, ביכולת למידה וביצירתיות. אף על פי שהממצאים חיוביים להפליא, נחוץ עוד מחקר שיטתי ופיתוח של שיטות התערבות טיפוליות מסוג זה.

השכלה והתמחות בפסיכולוגיה ובריאות פרהנטלית ופרינטלית.

במהלך העשור האחרון היינו עדים לכך שכמות עצומה של מחקרים העוסקים בתינוק ובמוח התינוק חודרת לתחום האקדמי והמקצועי. תוכניות לבריאות הנפשית של התינוק מתרבות, ואנשי מקצוע וארגונים מעריכים כיום את המידע החשוב הזה והמלצותיו, ומשלבים אותו בעבודתם: פתחנו את אקדמיית סנטה ברברה כדי לייצר אנשי מקצוע המתמחים בתקופה ראשונית זו. זיהינו את הצורך בהחדרה דרמטית של השכלה מקצועית, הכשרה מקצועית ועבודה מקצועית המתמקדות בתקופת ההתפתחות הראשונית של התינוק ומשפחתו. ההשכלה וההכשרה מדגישות את ההמשכיות בחיי אדם ממועד ההתעברות והלאה, ומבטלות את החלוקה המנטלית שפיצלה את החשיבה שלנו לתקופה פרהנטלית ולתקופת ינקות.

הצורך ביותר הכשרה לאנשי מקצוע המתמחים בתחום זה הוא חיוני, משום שכרגע, רבים מהמתמחים בבריאות הנפש של תינוקות סבורים שלא ניתן לעבוד ישירות עם התינוק עד לשנה השנייה לחייו. תפישה זו מגבילה את האפשרות לאמוד את מצב התינוק ולטפל בו מיד לאחר הלידה, במקום מאוחר יותר, כאשר המוח כבר נבנה והדפוסים השתרשו. לא רק יותר תרפיסטים המתמחים בתקופה הראשונית דרושים לנו, אלא יש צורך להטמיע מידע זה לתוך קשת רחבה של תחומי השכלה לאנשי מקצוע וסייעים העובדים עם משפחות במהלך התקופה הראשונית.

מימון נוסף נדרש על מנת להבטיח התקדמות בנושא זה מבחינת המחקר האקדמי, הכתיבה וניסוח הדברים. למשל, מודלים חדשים העוסקים בהתפתחות מוקדמת, בתיאוריית צרכים חדשים ובגישות טיפוליות דורשים ספרי לימוד חדשים, קורסים וחומרי הכשרה.

קמפיינים למודעות הורית וציבורית

אחת המשוכות שחשוב ביותר לחצות היא זו שרוב האנשים אינם יודעים ואינם תופסים שהזמן הקריטי לפיתוח הפונטציאל האנושי מתחיל לפני ההתעברות ונמשך עד סוף השנה הראשונה לחיים. אין לאנשים את המידע המאפשר להם לערוך מחדש את סדר העדיפויות שלהם ולפעול באופן התומך בהתפתחות ילדיהם במהלך תקופה קריטית זו. לעיתים קרובות אנו שומעות מאוחר מדי מהורים, "אם רק היינו יודעים זאת לפני כן, היינו..." לדוגמה, אנו עדות להשלכות השליליות של הפרדת אם ותינוק והשימוש באינקובטורים במקום במגע של עור בעור ואנו מטפלות בבעיות הנוצרות מכך. הורים אומרים לנו לעיתים תכופות שהלוואי וידעו את ההשלכות של ההפרדה לפני שהסכימו לה.

בעבר נדרשו שנים עד שמחקרים חדשים, ידע חדש והמלצות חדשות חדרו לזרם המרכזי ולפרקטיקה. אולם כעת, בעידן האינטרנט וטכנולוגיות אחרות, יש לממן ולנצל אסטרטגיות חדשות להפצת המידע ביעילות. נחוץ מימון ותכנון אסטרטגי להחדרת ידע זה בצורה אפקטיבית, שתאפשר להורים בחירות מושכלות.

קביעת מדיניות.

שוב, דרוש שכל חלקי החברה יעדכנו את סדרי העדיפויות שלהם ויפנו משאבים לתקופת החיים הראשונית, כולל קשת רחבה של גופים קובעי מדיניות בממשל הארצי, האזורי והמקומי, ארגוני צדקה, ארגונים ללא מטרת רווח וחברות מסחריות. רק חשבו על נקודת האל-חזור המדהימה אם גופים קובעי מדיניות בכל רמות החברה יקדמו את התמיכה בהתפתחות הפונטציאל האנושי במהלך תקופת ההתפתחות הראשונית וישימו זאת בראש סדר העדיפויות.

מחוייבות

על מנת ליצור נקודת אל-חזור, אנו צריכים לא רק חזון חדשני, תכנון אסטרטגי, מימון וגישה מקפת, אלא דרושה גם מחוייבות. אנו חייבים להיות נכונים לעשות ככל הדרוש לתמוך בכל חבר חדש בחברה בה אנו חיים כדי לתת לו את כל הנחוץ לבריאותו, להזנתו ולקידומו בתקופה הראשונית לחייו. תוכנית אחת מעוררת השראה היא פרוייקט "ילדי איזור הארלם", שמשימתה ליצור הזדמנויות משמעותיות וחיוביות לכל הילדים הגרים באיזור של 100 שיכוני מגורים במרכז הארלם. זוהי יוזמה של "בנייה קהילתית" מצד הדיירים, המשרתת 8,600 ילדים ויותר מדי שנה. "לעשות ככל הדרוש ויהי מה" הופכת לעמדה המקובלת על מספר הולך וגדל של סוכנויות, קבוצות ותושבים אשר מתאגדים יחד כדי לשפר ביעילות את תנאי החיים של ילדיהם. הנקודה כאן היא הצורך במחויבות מקפת לתקופה הפרהנטלית, בכל הסקטורים של הקהילה.

היכן להתחיל

חברי קהילה, חברים, משפחות וקהילות דתיות, כולם חיוניים להצלחה ביצירת נקודת האל-חזור. לכל אדם יש תפקיד משלו. בזמן אסון, ראינו פעמים רבות איך קהילות מתגייסות להצלת רכושן וחייהן. אובדן הפוטנציאל האנושי בימינו הוא אסון! עלינו לתמוך בהתגייסויות קהילתיות של אנשים רגילים, ולעורר תחושה שיש טעם להתאחד ולעבוד יחד לחולל שינוי בדרך בה אנו מקבלים את פניהם של תינוקות ודואגים להם ולהוריהם בימינו אלה.

אך היכן להתחיל? מה ינחה אותנו במאמץ זה?

קראו בהמשך: 12 עקרונות מנחים לתמיכה בפונטציאל האנושי מראשית החיים
 
לעמוד הקודם: קהילה המאוחדת בתמיכה