מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא פסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית | מעטפת ההולדה
בית > פסיכולוגיה פרהנטלית > מאמרים


 

ינקות כתקופת התפתחות קריטית

במהלך המאה העשרים השתנה הלך המחשבה בתרבות המערבית והעלה את החשיבות של תקופת הילדות. מתוך רצון להכין את אוכלוסיית הבוגרים לחיים יצרניים התורמים לחברה, הופנתה תשומת הלב לחינוך ועלתה השאלה: "מה דרוש לילד על מנת להצליח בלימודיו?" החלו לקשור בין הצלחה בבית הספר לבין הכנה לבית הספר. התוכנית שנקראה "הכנה מוקדמת" (Head Start) היתה תוכנית כלל-ארצית אשר אפשרה לילדים הכנה מוקדמת לבית הספר. אולם בכך לא היה די, לכן פנינו לגילים צעירים יותר. התוכנית "הכנה מוקדמת לגיל הרך" ותוכניות טרום בית ספר משמשות להכין ילדים ללמידה הנמשכת חיים שלמים.

אולם במהלך שני העשורים האחרונים הלכה והוקדמה התקופה הנחשבת קריטית להתפתחות יכולות אנושיות. מחקרים וממצאים קליניים מצביעים על כך שגיל הגן הוא כבר מאוחר מדי. עלינו להתחיל ממש בהתחלה.

בשנות התשעים הועלו תובנות יוצאות דופן לגבי התפתחותם של תינוקות ובמיוחד התפתחות המוח בינקות. ממצאים מחקריים בתחום הנוירולוגיה ההתפתחותית, תורת ההיקשרות (attachment) וטראומות ילדות חברו יחד לשנות את השקפתנו על הינקות והילדות. התחלנו להבין שהתנסויות מוקדמות מאד מהוות את ליבת החיווּט והארכיטקטורה הפנימית של המוח, והן הבסיס לבריאותו, ליציבותו הרגשית ולגמישותו בעתיד. ראיות ברורות המחישו את חשיבותן של התנסויות מוקדמות, מערכות יחסים מוקדמות והשפעת הגומלין בין הגנים לסביבה ביצירת יסודות בריאים לחיים. ראינו את הצורך הקריטי במערכות יחסים בריאות בגיל הרך ובסביבה תומכת.
כיום מקובלת הסברה ששלוש השנים הראשונות בחיי הילד מעצבות את הדפוסים שילוו אותו לאורך כל חייו, ועקב כך הוכנסו לשימוש תוכניות רבות לתמיכה בתינוקות ובמשפחותיהם במהלך הגילאים אפס עד שלוש. בהשפעתן של מגמות אלה, אנשי המקצוע החלו לחפש הכשרה נוספת בתחום בריאות הנפש של תינוקות, היקשרות (attachment) וטיפול בטראומות מוקדמות.

כאשר חוקרים ומומחים החלו לקרוא ליותר שירותים ותוכניות תמיכה במשפחות, בתינוקות ובילדים, החלו גם הכלכלנים לנתח את התועלת הכספית שבמתן שירותים מוקדמים אלו. ערכו של ההון האנושי - היכולות והכישורים שאדם מביא לקהילה ולכוח העבודה - נבדק על ידי בחינת היעילות של התערבויות מוקדמות במונחים של עלות-תועלת לאורך זמן.

ג'יימס ג'יי. האקמן המפורסם, בעל פרס נובל במדעי הכלכלה שהוביל משוואה זו של עלות-תועלת, הסיק כי הממצאים שגילה אכן תומכים במדיניות ההשקעה בגילאים הצעירים. במחקר שערך הסיק, כי כסף המושקע בגיל הרך מועיל הרבה יותר מאותו סכום המושקע בילד בשנים מאוחרות יותר. ג'יימס האקמן דגל בהשקפה הוליסטית על יכולותיו של הילד, וטען שתמיכה במיומנויות רגשיות וחברתיות היא חיונית לבנייה מוצלחת של מיומנויותיו הקוגנטיביות.

מניתוח מגוון רחב של תוכניות אלה עולות תוצאות חיוביות ביותר, הממחישות כי "למידה מולידה למידה" וכי השקעה בגיל הרך היא האפקטיבית ביותר. כאשר אנו משקיעים בצעירים, אנו חוסכים כסף ובונים את ההון האנושי שלנו באופן היעיל ביותר.

במהלך העשור האחרון, התקופה הקריטית זוהתה עם גילאי אפס עד שלוש או אפס עד חמש. "אפס" מוגדר כ"לידה", בטענה שהלידה היא נקודת ההתחלה של ההתינוק כישות. עידודן של משפחות לקבל תמיכה פרהנטלית והשכלה הורית היה למוקדן של תוכניות מסוימות, אולם רוב תשומת הלב עודנה מוקדשת לזמן שלאחר הלידה ולינקות המאוחרת.

למרות הפריצה המחקרית בהבנת תינוקות, ההשכלה המקצועית הנוספת לאנשי חינוך, העלייה במספר התוכניות הקהילתיות לתמיכה במשפחות עם ילדים בגילאים אפס עד שלוש, והממצאים הברורים המצביעים על כך שמימון לצורך מיצוי ההון האנושי הוא היעיל ביותר במהלך השנים המוקדמות, מטריד להיווכח שעודנו עדים למשבר אצל תינוקות וילדים. האם אנו זקוקים לתוספת השכלה, שירותים ותמיכה, להשקעות נוספות, מקיפות ומתואמות בגילים אפס עד שלוש? זוהי שאלה שרבים עוסקים בה.

אנו מאמינות שתוכניות ושירותים שמתחילים רק בלידה או לאחריה עלולים להחטיא את המקור של הבעיות ההולכות ומתרבות עימן אנו מתמודדים בנוגע לילדנו.

אנו מאמינות שהמפתח לשינוי מבול התוצאות העגומות ולשיפור דרמטי בפונטציאל האנושי נמצא בעיקר בתקופה הראשונית של ההתפתחות האנושית.

התקופה הראשונית בהתפתחות האנושית

עם כניסתנו למאה ה-21, התפתחויות חדשות במדע ובפסיכולוגיה מצביעות על כך שהתקופה הקריטית בהתפתחות האדם היא אף מוקדמת יותר ממועד הלידה. ממצאים מקשת של דיסציפלינות מסמנים את התקופה שמלפני ההתעברות ועד לסיום שנת החיים הראשונה כ"תקופה רגישה וקריטית ביותר", שבה משתרשים דפוסי חיינו בכל התחומים: הגופני, הנפשי, הרגשי, הבין-אישי והרוחני.

במהלך 30 השנים האחרונות חוקרת הפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית את התפתחותנו המוקדמת ביותר מנקודת מבטו של התינוק, מהזמן שלפני ההתעברות, לאורך הלידה ובתהליך ההיקשרות. מחקרים ועבודה קלינית בתחום זה ביססו את העובדה שההתנסויות המוקדמות ביותר שלנו יוצרות את הבסיס לתחושת העצמי שלנו וליכולתנו לקיים מערכות יחסים משגשגות וגמישות בהמשך. עבודה זו גם ממפה נקודות מפתח בולטות בהתפתחותנו, נקודות שחובה להתייחס אליהן אם ברצוננו ליצור דפוסי חיים בריאים. אנשי מקצוע בפסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית מתמחים בעבודה ישירה עם תינוקות והוריהם במהלך התקופה שלפני הלידה ואחריה, כדי למנוע טראומות מוקדמות ולטפל בהן, ובכך למנוע את מבול הבעיות שעשויות להופיע בהמשך החיים.
אך למרות הבסיס האיתן של ממצאים חשובים אלה ושל העבודה הקלינית המוקדמת בפסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית, האינמפורמציה לא תמיד זוקקה ביעילות באופן שיגשר ויחבר אותה, הלכה למעשה, לזרם המרכזי בפסיכולוגיה התפתחותית מוקדמת.

אקדמיית סנטה ברברה נפתחה בשנת 2000 ומציעה תוכניות לתואר אקדמי בפסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית במטרה לגשר בין ממצאים מהפסיכולוגיה הפרהנטלית והפרינטלית לבין מחקרים אחרים פורצי דרך כגון אמבריולוגיה ביודינמית, בריאות הנפש של תינוקות, מדע ההיקשרות (attachment), מדע הנוירולוגיה ההתפתחותית, מדעי ההכרה ומדעים אחרים.

כמחנכות, כחוקרות וכנשות מקצוע המתמקדות בהתפתחות האנושית והפסיכולוגית הן בתקופה שלפני הלידה והן בתקופת הינקות, התברר למחברות שקיים חיץ מחשבתי בתרבות שלנו ובעבודה המקצועית, בין העולם הפרהנטלי לבין תקופת הינקות. אנשי המקצוע מקבלים הכשרה לעבוד בתחום אחד או במשנהו: התמחות פרהנטלית ולידה או התמחות בתקופת הינקות ולאחריה. סוכנויות המספקות שירותים מקבלות בדרך כלל מימון לעסוק בתחום אחד ולא למשנהו.

למרות שתחומי מחקר רבים זיהו את שורשיהן של בעיות מאוחרות יותר בתקופה הפרהנטלית, בלידה, ובתקופת הפוסטפרטום (מיד לאחר הלידה), תשומת הלב של אנשי המקצוע מן הזרם המרכזי עודנה מופנית בראש ובראשונה לתקופה שאחרי הלידה. אפילו כמה מהחוקרים, המחנכים וקובעי המדיניות המוכרים ביותר שלנו, אשר מכירים בערכן של התנסויות מוקדמות, לא תמיד כוללים את התקופה הפרהנטלית ואת הלידה כחלק מהמשכיות רציפה המשפיעה בהמשך על התפתחות הילד.

למשל, אחד מאנשי המקצוע המובילים במדע הילדות המוקדמת הצהיר במאמרו משנת 2007, מדע ההתפתחות בילדות המוקדמת: סוגרים את הפער בין מה שאנו יודעים לבין מה שאנו עושים, שפורסם על ידי המועצה המדעית הלאומית והמרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת הרווארד: "כל היבטי ההון האנושי באוכלוסיית הבוגרים, למן הכישורים שאדם מביא לכוח העבודה ועד לשיתוף פעולה עם החברה וחוקיה, נבנים על יכולות המתפתחות במהלך הילדות, וראשיתם בלידה". (עמ' 7)

אנו מאמינות שצריך לסלק את החציצה המחשבתית הנוכחית ולראות את חיי האדם כהמשכיות אחת רציפה, ממועד ההתעברות והלאה. מנקודת מבט רחבה זו, ניתן לזהות מקורות מוקדמים אף יותר לסטרס ולטראומה, שעשויים להיזרע בזמן ההתעברות, להתגלגל אל תוך התקופה הפרהנטלית, אל הלידה, ומשם אל תקופת הינקות ואל תוך הילדות המוקדמת. למרבה הצער, גם בבחינת השלבים המוקדמים ביותר בחיי הילד - התקופה הפרהנטלית, הלידה ותקופת ההיקשרות - נראות מגמות מדאיגות בתרבות שלנו.

קראו בהמשך: סוגיות מדאיגות
 
לעמוד הקודם: יסודות למיצוי הפונטציאל האנושי