מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא ההריון | מעטפת ההולדה
בית > הריון > מאמרים

איך עוברים מדברים?

זהו סיפור אמיתי ששמעתי השבוע מרופאה אמריקאית, שממחיש איך רגע אחד משמעותי יכול לשנות את תפישת עולמנו. רגעים נדירים.

הסיפור סופר על ידי רופא בחדר טיפול נמרץ, עמית של אותה רופאה, וקרה בעת משמרת בחדר טיפול נמרץ בלילה מאד עמוס.
אמבולנס עם אישה יולדת הריצו
אותו לחניית בית החולים. כשראה את האישה אמר לעצמו: "אני חייב לבדוק אותה מהר.." ונוכח שהיא עומדת ללדת, הרופא שלה לא יספיק להגיע בזמן. זה היה בסדר, הוא יילד מאות תינוקות בחדר טיפול נמרץ והוא אוהב זאת, את התחושה שהוא יכול להיות יעיל ולעזר.

הוא אמר ליולדת שהכל בסדר, הוא הרגיע אותה שהיא בטוחה, שהוא מאד מיומן והתינוקת, אם תחליט לצאת לפני שיגיע הרופא המיילד, תצא לידיים בטוחות.

מור נווה | יולי 2012

תוכן העניינים :

 

הרופא לא הספיק לסיים את דבריו ורגע לאחר מכן, בתוך האמבולנס, יילד את התינוקת.

הכל היה נפלא. כל החלקים הטכניים של הלידה עבדו מצויין. התינוקת נשמה מצויין, היתה בו תחושת גאוה.

הרופא הניח את התינוקת לאורך הזרוע שלו כאשר ראשה היה על כף ידו. החל להוציא נוזלים מאפה. ואז לפתע,  התינוקת פקחה עיניים והביטה עמוקות לתוך עיניו. ובאותו רגע קרה משהו מיוחד שהשפיע עליו מאד.. כל הדרך הרגילה שבה נהג לראות את מה שהוא עושה השתנה.

הוא הבין לראשונה, שהוא האדם הראשון שהתינוקת הזו ראתה, והוא עמד שם איתה על סף תחילת החיים. באותו רגע הרגיש את ליבו נפתח אליה והוא בירך אותה, סיפר שחש שהוא מברך אותה על הגעתה בשם כל המין האנושי. דמעות החלו להקוות בעיניו.. הוא המשיך בטיפול הרגיל.. אך משהו בו השתנה.

לאחר מכן הרופא סיפר את הסיפור הזה לקבוצת רופאים בבית החולים. הוא סיפר שהבין שעד אותו יום אכן יילד מאות ילדים, אך תמיד היה שם כרופא, ולא היה שם כאדם. מעולם לא היתה לו ההבנה של מה הוא משרת עם היכולות והמומחיות שלו.

 הרופא הזה, סיפרה הרופאה, הוא "טייס קרב" בבית החולים, לא אדם פוליטי.

הוא אמר: "ברגע שהילדה פקחה את עיניה זה היה רגע מקודש. ברגע ההוא הרגשתי את כל הציניות, הדיכאון והתסכול ששנים נשאתי, נושרים ממני " והוא נזכר מדוע הוא עצמו הגיע לעולם, מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה.  הוא התמלא בתחושת הודיה.

"כמה רגעים של השראה וקדושה בוודאי פיספסתי, 21 שנים של שירות בחדר טיפול נמרץ!",  הוא אמר לרופאים שהוא חושב שהוא פיספס את רובם.. "וכעת", המשיך, "מאז המקרה הזה, אני מתאמץ ומוצא אותם בכל פעם מחדש!"

הסיפור המדהים הזה אניגמטי. כיצד מבט של תינוקת יכול היה לשנות כל כך הרבה באישיותו?

ועדיין, האם אנו לא מתאהבים בהם ללא הסבר ממבט ראשון?




קראו בהמשך: מרחב של קשר אנושי