מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא ההריון | מעטפת ההולדה
בית > הריון > מאמרים


 

העובר בתנועה ובהקשבה

העובר בתנועה

  • התנועה הדרמטית הראשונה המסמלת את התחלת החיים עצמם היא כמובן פעימת הלב הראשונה המתרחשת כשלושה שבועות לאחר ההתעברות. פעילות רתמית זו ממשיכה כאשר החדרים, השסתומים, וחלקים אחרים של איבר הלב נמצאים בתוך תהליך ההוצרות. דבר זה מדגים עובדה חשובה באשר להתפתחות: איברים שונים נדחפים לתפקידהם בעודם נוצרים. יותר מזה, השימוש באיבר עוד בטרם הושלם, נחוץ להתפתחות עצמה.
  • משלב זה התנועה היא פעילות מרכזית, לעיתים מתחילה באופן ספונטני ולעיתים מוצתת על ידי אירוע חיצוני. תנועות ספונטניות קורות בשלבים המוקדמים יותר ובוודאי מביעות עניין או צורך אינוידואלי טהור. תנועות שמוצתות כתגובה לגירוי משקפות רגישות גבוהה ביותר לסביבה. לדוגמא, בין שבוע 10 – 15 , כאשר האם צוחקת או משתעלת, העובר שלה נע בתוך שניות.

שמיעה והקשבה

למרות הבידוד המצויין שמציע שריר הרחם, נוזל השפיר, הרקמות של העובר, הרחם ואיבריה הפנימיים של האם מציעים לעובר מטריצה של גירוי וויברציות, צלילים ותנועה. מחקרים רבים מאשרים היום שצלילים רבים מגיעים לרחם יותר ממה שסברו בעבר, שצלילי השיליה והמערכות האימהיות דומיננטיות על העולם בחוץ. אינטונציה קולית גבוהה מקצבים ומוזיקה, מגיעים אל העובר ללא עוות משמעותי. התינוק מקשיב לצלילים רבים – מהעולם הפנימי של גוף האם ומהעולם החיצוני: צלילי תהליך העיכול, צליל פעימות הלב, תנועת הדם בעורקים.. את צליל קולה של האם התינוק שומע מבפנים ומבחוץ..

קול האם הוא בוודאי הצליל אליו התינוק קשוב ביותר והנו הדומיננטי ביותר. כאשר האם רגועה צלילי קולה הם בוודאי המוזיקה הטובה ביותר עבורו.
  • אוזן התינוק הרבה יותר רגישה מאשר אוזן של אדם בוגר ויכולה לקלוט טווח צלילים רחב יותר, גם תדרים נמוכים או גבוהים ממה שאנו מסוגלים לקלוט. עצמות העובר ובעיקר עצמות הגולגולת הן גם איבר שמע הקולט את עולם הצלילים. הצלילים מגיעים באופן יחסית מדוייק. קולות חדים או חזקים מלווים גם בתנועות קפיצה. תינוקות ברחם מגיבים בפראות למוזיקת רוק ונרגעים מאד ממוזיקה של מוצארט..
  • לצלילים ישנה השפעה מפתיעה על קצב פעימות לב העובר: 5 שניות לאחר גירוי קולי - התינוק מגיב בשינויים בקצב הלב וקצב זה יכול להמשך עד שעה. ישנם צלילים מוזיקליים הגורמים לשינוי במטבוליזם. "שירי הערש של ברהמס" , לדוגמא,שנוגנו 6 פעמים ביום למשך 5 דקות בפגיה גרמו לעליה במשקל, בהשוואה לצלילי קול אנושיים שנוגנו באותם פרקי זמן. (צ'מפמן 1975).
  • תינוקות שרק נולדו יכולים לזכור צלילי שיחה ומגיבים יותר למילים שנשמעות מאשר לטונים טהורים ויכולים לשמוע יותר טוב כאשר הם זקופים מאשר שכובים. הם תמיד מעדיפים ביותר את קולה של האם ויכולים לזהות צלילי שפה שונה שאינה שפת אימם. הם מעדיפים צלילי קולות שמחים מאשר טון נגטיבי או בעל גוון רגשי ניטראלי. התינוק, כמובן, מזהה מייד גם את קולו של האב לאחר הלידה. (נוג'נט ושות. 2007)
  •  זה ידוע היטב, שתינוקות אשר חוו את שירת האם שלהם בהריון או שיר אחר שהושמע להם וחזר על עצמו יזהו זאת גם מחוץ לרחם ושיר זה יוכל להמשיך להוות עבורם עוגן רגשי מוכר.
  • תומס ורני מספר על בוריס ברוט, המנצח של הפלהרמונית של המליטון, אשר חווה פעמים רבות את שורות הצ'לו המנגן את היצירה קופצות אליו עוד בטרם הביט בדפי התווים.. ולאחר מכן הסתבר לו שכשאימו היתה בהריון היא נגנה יצירות אלה בצ'לו פעמים רבות.

חוש הטעם וחוש הריח

  •  התינוק שותה את נוזל השפיר בשיעור של 15 – 40 מ"ל לשעה בטרימסטר השלישי. תאי קולטי הטעם המפוזרים ברירית הפה והלוע של העובר מתפתחים בגיל 13 – 15 שבועות , ובהשלמת התפתחותם ישנם בפיו יותר תאים קולטי טעם מאשר אצל ילד או מבוגר.
  • לתינוק העדפה ברור לדברים מתוקים על פני מרים, למשל. הוא למד כבר ברחם להתענג או לדחות את הטעמים להם הוא חשוף. בניסוי שאשר הוזרק לאם ליפידול "R", נראה התינוק כשהוא מעוות את פניו בהבעה של גועל.. כפי שכל ילד או בוגר היה בוודאי מחווה. בהנתן לו טעם מר שיעור קצב הבליעה של התינוק צונח (Liley, 1977).
  •  גם ריחות נקלטים על ידי התינוק אף כי אנו רגילים לקשר מולקולות ריח למדית האויר. גילו שמערכות חוש הריח מורכבות יותר ממה שסברו תחילה – מכילות 4 תת מערכות, כולן מכילות רצפטורים שמסוגלים לקלוט כימית את מולקולות הריח. נמצאו במי השפיר עד כ- 120 ריחות וניחוחות שונים שהתינוק מסוגל להריח.
  • גם לאחר הלידה נמצא כושר הבחנה לריחות וטעמים ולהעדפתם. תינוקות מעדיפים את מי השפיר שלהם מאשר מי שפיר אחרים. מיד לאחר הלידה חוש הריח של חלב האם מכוון אותם, כאשר לא מפריעים להם, למסע לפטמות האם, לחווית ההנקה הראשונה.

חוש הראיה

  • בתוך הרחם העוברים פוקחים לראשונה את עינהם בשבוע 19 אך בהדרגה עיניהם נפקחות לחלוטין עד שבוע 26. אולם, גם בעיניים סגורות, נראה שהתינוקות מצליחים לקלוט את סביבתם. תינוקות נצפו באולטרסאונד בשבוע 24 (בדיקת מי שפיר) כאשר מחט חודרת לתוך שק מי השפיר כאשר הם נרתעים וזזים הצידה מהמחט או לחלופין מנסים להתקיף את המחט באגרופים, גם כשעינהם היו סגורות. בעיניים סגורות הם אף נוגעים זה בזה במקרה של תאומים ואף מחזיקים ידיים!
  • לפני 30 שנה סברו שתינוקות נולדים עוורים.. התנסות מיוחדת של פסיכולוג אמריקאי (אנדרו מלצוף) אשר הוציא לשון לפני תינוק בן 40 דקות הופתע ביותר כאשר התינוק הוציא אף הוא את לשונו כלפיו..
  • תינוק לאחר הלידה רואה למרחק קצר – הוא זקוק לראות אישה אחת במיוחד.. את פני אימו. הטבע יצר זאת כך שהוא רואה באופן מיטבי למרחק של כ- 30 ס"מ, המרחק מהפטמה לפנים של אימו.. לתינוקות שרק נולדו ישנם משאבים ויזואליים מרשימים, כולל ראיה חדה ורגישות לקונטרסט (השוואתיות) השתברות האור (תופעה אופטית של שינוי בכיוון תנועת האור כתוצאה משינוי במהירותו בעקבות מעבר לחומר בעל תכונות שונות.), הסתגלות, ראיה מרחבית, תפישת מרחק ועומק, ראיית צבעים ורגישות להבהובים ולדפוסי תנועה אחרים. עיניהם סורקות את סביבתם יום ולילה ומראות סקרנות ותפישה בסיסית מיידית של סביבתם.
  • למרות שבלתי אפשרי לקיים בדיקת עיניים ברחם, חוקרים בדקו פוקוס ראיה הוריזונטלי וורטיקלי אצל פגים משבוע 28 עד 34 . התוצאות של אלה הם שהיכולות גדלות במהירות עם ההתנסות בין שבועות 33 -34 להריון, כאשר תשומת הלב הויזואלית משתווה לשל תינוקות בני 40 שבועות.

EDELMANN / SCIENCE PHOTO LIBRARY

אם פעם חשבנו שהם לא מרגישים, הם לא שומעים, האמת היא הפוכה.
מסתבר כי התינוקות ברחם הרבה יותר רגישים משחשבנו,

הרבה יותר רגישים מאיתנו, ויש להם טווח קליטה עצום של הקשבה, של ריח, של טעם, של כאב, של תחושות.

  • בנוסף, משבוע 19 ניתן לזהות את טביעת האצבעות של התינוקת. לא היתה עוד אחת כמוה מעולם כאן, וטביעות אצבעותיה מציינות שלא תהיה אחת כמוה. היא מתחילה את המסע האנושי הייחודי לה.
  • בשלב זה גם מתחיל להופיע הורניקס, קרום לבן משחתי על גופה. ציפורניה מתחילות לבצבץ ותאי העור מתחילים להתחדש.
ההאצה המתוארת עד השבוע ה- 20 היא כמו מטוס המאיץ מהירויות ומפעיל את כל המנועים שלו עד לרגע שהוא מתחיל לנסוק באויר..


קראו בהמשך: ההתפתחות משבוע ה- 20 ועד ללידה
 
לעמוד הקודם: ההתפתחות המדהימה של העובר ברחם חלק ב'- משבוע ה-16 ועד הלידה