מעטפת ההולדה : מאמרים : מאמרים בנושא ההריון | מעטפת ההולדה
בית > הריון > מאמרים


תוכן העניינים :

 

 

על מסע הזרעים בגוף האישה ומי מכוון את התהליך?

הזרע

במהלך השבועות שלפני רגע האהבה, עוד באשכים, הזרע מתכונן להפוך להיות לכלי מירוץ דק המוכן לזנק ולחצות את המסע הארוך עד שיגיע למטרתו הנכספת.. הביצית. גוף הזרע מתכווץ עד שהוא הופך להיות רק כלי הנושא את גרעין ה- DNA. אפילו המיטוכונדריה שיוצרת אנרגיה בתא נדחפת החוצה להאחז לבסיס הזנב, האיבר החשוב ביותר של הזרע. הזנב הנו שוט חזק ביותר, באורך פי חמש מגוף הזרע. הוא ידחוף את הזרע, לא בתנועת גל, כפי שזה נראה מתחת למיקרוסקופ אלא בתנועות ספירליות מהירות, כמו בורג לולייני.

מסע הזרע בגוף האישה מתחיל

למן הרגע הראשון הסביבה הנשית מציבה אתגרים עבור הזרעים שהגיעו. ברחם הסביבה היא חומצית והזרע צריך לנווט במהירות רבה בתוך המסלולים המצויים שם. במהלך רוב הזמן בחודש המעבר לרחם חסומה על ידי שכבת ריר עבה. חוסר קבלת הפנים הזו היא לא רק עבור הזרע אלא גם הגנה בפני וירוסים וחיידקים. אולם, במהלך הביוץ הקיר הרירי הופך ליותר מימי בזכות הורמון האסטרוגן המעצב את הקיר למעין שרך שסוע. מנהרות דקות מימיות הנוצרות בתוכו מאפשרות לזרע להתקדם במהירות, כמו חיות קטנות בתוך בסבך שיחים כבד.
לזרעים יש כמה סוגים שונים של תנועות שחיה. על מנת לעשות את המסע אל הביצית כל זרע חייב לשחות בגוון של שלושה סוגים. במעבר של המחסום הרירי, הזרע משתמש בתנועות התפתלות: הוא מיישר את הזנב שלו ומצליף רק בקצהו, כאילו הוא מצוייד בפרופלור. תהליך הסינון מתחיל מיד. רק זרעים עם צורת ראש טובה ותנועות זנב חזקות מצליחים להדחק בכניסה החלקלקה הראשונה.
בזמן שהיית הזרעונים ברחם הביצית וגוף האישה מפרישים סביבה כימיקלית המשנה את תנועות הרחם ומכוונות את הזרעים לכוון החצוצרות.. וכך שריר הרחם עוזר לזרעים להדחף לתוך צינור החצוצרה הנשי. תהליך זה יכול לקחת 30 דקות. אותות כימיקליים הנשלחים מגוף האשה גורמים לקהל הזרעים לשהות במקום זה, לעיתים 6 – 4 ימים לפני שהם מתקדמים. אזורי שוליים אלה יכולים להיות אחראיים להריונות שמתרחשים כאשר ההפריה מתרחשת כמה ימים לפני הביוץ.

מי מכוון את התהליך ?

איך הזרע יודע מתי הגיע הזמן ליזום פעולה ולצאת לחפש את הביצית? היום אנו יודעים שזוהי פעולה משותפת לביצית ולזרע. במהלך זמן רב זה היה ברור שהזרעים מנסים באופן פעיל למצא את הביצית ולחדור אליה, החוקרים סברו שהביצית מחכה בפאסיביות למפגש עם הזרע המנצח..התגלית המפתיעה בחקר המסע הזה של הזרע על למפגש שלו עם הביצית היא שלכל אתגר שהזרע עומד בפניו ההצלחה נשלטת על ידי הביצית וגוף האישה.
ברקמת החצוצרות הזרעים משנים את קצב התקדמותם ונכרת האטה.. אותות כימיקליים המיוצרים על ידי הביצית וגוף האישה משנה בזמן הזה את הכסות החיצונית על פניהם של הזרעונים. בכל פרק זמן רק כמה מאות מהם ימשיכו הלאה ובכל מקרה רק זרעים אשר שונו יוכלו להמשיך בהצלחה במסע.. אם הכל יסתדר הם ימצאו את הביצית במעלה החצוצרות.






PROFESSOR P. MOTTA, DEPARTMENT OF ANATOMY, ROME UNIVERSITY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

ניחוח אישה

המדענים גם גילו שלביצית מנגנון נוסף המסמן לזרעונים את מיקומה. ממש כמו אישה לפני דייט, גם הביצית משדרת משוא של ניחוח מיוחד המסמנת לזרעים להגיע אליה. בושם זה יוצר פעילות מטורפת בקרב הזרעים ומושך אותם לביצית. חוקרים בלגיים מצאו שה- DNA של הזרע מפתח קולטי ריח. אותו סוג רצפטורים הנמצא באף נמצא גם בזרע. מכאן אנו יכולים ללמוד על תפקידו הראשוני ביותר של הריח לעזור בנווט.. ממצא מעניין ביותר הקשור שוב בריחות ובהתחלות קורה ברגעים הראשונים ביותר לחיים, המפגש הראשוני והדרמטי של האם עם תינוקה לאחר הלידה. מסתבר, כי לאחר הלידה, כאשר התינוק מונח על בטן אימו ישנו תפקיד חשוב לניחוח הנידף מפטמות האם, ריח החלב הראשוני. התינוק מסוגל בדקות הראשונות לאחר הלידה בזכות קיומם של רפלקסי תנועה מגוונים, אם לא יקבל עזרה ממקור חיצוני, להתקדם אל מקור הריח של החלב הנמצא בפטמות. תינוקות, ממש כמו גורי יונקים אחרים בטבע, התינוק יכול לעשות זאת בעצמו! זוהי סגירתו הטבעית של מעגל הלידה ותחילת ההיקשרות בין אם לתינוקה באופן הטבעי ביותר..
אולם נחזור אל המינייטורות של הביצית והזרעונים, נצח ונצחים לפני הלידה..

סצינה שניה – מתקרבים לביצית

כאשר הזרעים מתקרבים לביצית תנועת השחייה שלהם משתנה שוב, בפעם האחרונה. הזרע מאמץ תנועת שחייה שמגדילה את הסיכויים להכנס למעטפת הביצית. הזרע מתחיל לקפץ כמו דג מחוץ למים. זה מגדיל את האפשרות שלו לבוא במגע עם שטח הפנים של הביצית. והביצית – זקוקה לכל הזדמנות שהזרע יתנגש בה משום שהזרעים שהצליחו להגיע עד כאן כל כך מעטים..

מדוע כל כך מעטים הזרעים המגיעים לביצית? על שחיקת הזרעים..

כבר הזכרנו שמלכתחילה רק כ- 40% מהזרעים הנם כשירים למסע זה ודרישותיו הגבוהות. בנוסף, זרעים רבים שוחים בעוורון לתוך נחשולי הרחם והולכים שם לאיבוד. מעבר לכך, הזרעים אשר אינם עומדים בדרישות האותות הכימיקליים שמשדרת הביצית וגוף האם לא יוכלו לעמוד בקריטריון המפגש.
העובדה שמרבית הזרעים הנם מעוותים, פגומים בדרך זו או אחרת או פשוט שחיינים לא מוכשרים מעוררת פליאה. כיצד זה שרק כ- 60% מהזרעים שיוצרו, נראה שיכולים לשחות הישר ונראים טוב. מדוע כל כך הרבה זרעים אינם בכושר? – זוהי שאלה שחוקרים ניסו להתחקות אחריה רבות. חלק ממה שידוע הוא שאיכות הזרע נקבעת גם על ידי אורח החיים והתזונה של הגבר. באשר לטיעון ש- 300 מליון זרעים היא כמות עצומה ומזמינה גם טעויות ישנו טיעון נגדי שהגוף מייצר גם מיליוני תאי דם בכל יום ואין בכך שיעור כל כך גבוה של טעויות.. שני מדענים בריטיים העלו את הרעיון שלא מדובר ב "תאונה", אלא שהזרעים שאינם מתאימים מתוכננים כך. מדוע שזרעים לא טובים יהיו חלק מהתוכנית? – התיאוריה היא שתאי הזרע הלא טובים מסתבכים יחד בדרך שעוזרת ליצור חסימה עבור הזרעים האחרים ולא מאפשרת מעבר לזרעים שאינם מספיק חזקים, ובכך יוצרת מסננת נוספת לזרעים.

קראו בהמשך: על ההגעה לביצית והבנה חדשה על רגע ההתמזגות
 
לעמוד הקודם: מרגע האהבה לרגע ההפריה